גזר דין בתיק ת"פ 50631-05-12

1.  הנאשם הורשע, על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן, בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

2.  על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 24.4.12 הגיע הנאשם לירושלים יחד עם דודתו, מונתהא סעיד בוסתנגי (להלן: "מונתהא"), במכוניתה של מונתהא ממקום מגוריהם שבצפון הארץ.

באותו מועד, בסמוך לשעה 18:30, הגיעו הנאשם ומונתהא לרחוב ברזיל שבשכונת קריית יובל שם ראו את שלמה משיח, יליד שנת 1932 (להלן: "המתלונן"), יושב בסמוך לביתו שבאותו רחוב (להלן: "הבית"). הנאשם ומונתהא ראו את המתלונן נכנס לביתו והחליטו לגנוב את כספו. הנאשם ומונתהא ניגשו לדירתו של המתלונן, הנאשם דפק בדלת כשהוא מחזיק בידו בקבוק מים. משפתח המתלונן את דלת ביתו, ביקש ממנו הנאשם למלא את הבקבוק שבידו במים. המתלונן והנאשם נכנסו לבית ופנו לכיוון מטבחו של המתלונן, מונתהא נכנסה אחריהם וסגרה אחריה את דלת הבית. הנאשם תפס בידיו של המתלונן, הפילו לרצפה והחזיק בידו. הנאשם ומונתהא קשרו את ידיו של המתלונן בחבל ושמו על פיו סרט דביק על מנת שלא יצעק. כל אותו הזמן אמר הנאשם למתלונן שלא ירים את קולו ואיים עליו כי אם יצעק יאיים עליו עם סכין ויהרוג אותו.

בזמן שהנאשם החזיק את המתלונן כשהוא כפות, הסתובבה מונתהא בביתו של המתלונן וחיפשה חפצים בעלי ערך. הנאשם שאל את המתלונן היכן הוא מחזיק בכספו והמתלונן ביקש מהנאשם להאמין לו שאין לו כסף והוא מתפרנס מקצבת ביטוח לאומי. מונתהא מצאה על שולחן בבית         כ-640 ש"ח השייכים למתלונן ולקחה את הכסף לרשותה. הנאשם לקח את שעון הזהב שהיה על ידו של המתלונן וכן ניסו הנאשם ומונתהא לקחת את הטבעת שעל אצבעו של המתלונן ללא הצלחה.

לאחר שהשיגו הנאשם ומונתהא את מבוקשם עזבו את הבית כשהם משאירים את המתלונן כפות. כתוצאה ממעשי הנאשמים נחבל המתלונן בידיו. הנאשם ומונתהא התחלקו בכספי השוד.

3.  הודאתו של הנאשם נמסרה בהתאם להסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, לפיו כתב האישום תוקן כמפורט לעיל והוסכם כי הנאשם יישלח לתסקיר ולאחריו יטענו הצדדים לעניין העונש. לא היה הסדר לעניין העונש.

בדיון שהתקיים ביום 10.4.13, שנקבע לשמיעת הטיעונים לעונש, ולאחר שהתקבל תסקיר בעניינו של הנאשם, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה לפיה ייגזר על הנאשם עונש של 30 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו, וכן מאסר על תנאי.

4.  מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם בן 24, רווק, עציר מאז חודש מאי 2012. לפני מעצרו התגורר ביחידת דיור בסמוך למגורי משפחתו, בכפר נחף.

נאמר כי בשנת 2009 עבר הנאשם אפיזודה פסיכוטית, והוא אובחן כחולה במחלת סכיזופרניה פרנואידית עם התנהגות אנטי סוציאלית. בין השנים 2009 -2012 טופל הנאשם  במסגרת בריאות הנפש ומצבו הנפשי יוצב בעקבות אשפוז וטיפול תרופתי. כיום נמצא הנאשם במעקב רפואי ומצבו הנפשי מוגדר יציב.

בתסקיר התייחסות למשפחתו של הנאשם ולמחלות הוריו. כן צויין כי הנאשם הינו הבן השלישי מתוך חמישה, כאשר אחד מאחיו מעורב בפלילים, משתמש בסמים ופגוע נפש.

לגבי הנאשם צוין כי הוא סיים 11 שנות לימוד ולדבריו עזב את המסגרת לאחר שחווה לחץ רגשי ונפשי מצד אביו להגיע להישגים בלימודים. מסר כי בגיל 17 השתלב בקורס ספרות. תיאר כי לאורך השנים התקשה לעבוד, כאשר במסגרת הטיפול שקיבל במרפאת בריאות הנפש נעשה ניסיון לאזן אותו מבחינה תרופתית ולסייע לו בתפקוד.

הנאשם תיאר כי החל להשתמש בסמים מסוג חשיש בגיל 12, בנסיבות חברתיות. עם השנים העמיקה התמכרותו והא עבר לשימוש קבוע. במקביל, תיאר כי בשנים האחרונות הוא משתמש בסם מסוג אקסטזי ואלכוהול, בעיקר במסיבות ואירועים חברתיים. במסגרת מעצרו בוצעה לנאשם בדיקת שתן שהעלתה כי בגופו של הנאשם נמצאו שרידי סם. הנאשם ביטא בפני העובדת הסוציאלית בשב"ס רצון להשתלב בטיפול וגמילה.

ביחס לעברו הפלילי של הנאשם נאמר כי פרט לעבירה הנדונה הנאשם נעדר הרשעות קודמות אך תלויים ועומדים נגדו שלושה תיקי מב"ד בעבירות סמים, שימוש עצמי וגידול סמים משנת 2011.

ביחס לעבירה הנדונה, הנאשם תיאר רגשות אשמה כלפי המתלונן ומסר כי במהלך ביצוע העבירה שקל את אופן כפיתתו ואת המחסום ששם לפיו של המתלונן, וכי התנצל בפניו על מעשיו. הנאשם הסביר כי היה חסר יכולת לעמוד בלחצי דודתו להיות שותף בעבירה, וכן מסר שבשעת ביצוע העבירה היה תחת השפעת סמים ולא היה מודע באופן מלא למעשיו.

קצינת המבחן מסרה כי התרשמה שהנאשם מטשטש ומצמצם את מעשיו, מטיל את האחריות על דודתו, ומתקשה לראות עצמו כאחראי לתוצאות מעשיו.

לאחר שנבדקו מאפייני האלימות בה הואשם הנאשם ונבדקו פרמטרים שונים כמצבו הנפשי, ניהול אורח חיים שולי, ושימוש בחומרים פסיכואקטיביים, קבעה קצינת המבחן כי כל אלה מעידים על רמת סיכון בינונית-גבוהה למעורבות חוזרת בהתנהלות אלימה, וכי מידת החומרה של תוצאות האלימות צפויה גם היא להיות בינונית גבוהה.

לאור כך המליצה קצינת המבחן על ענישה מוחשית ומרתיעה במסגרת בית סוהר, בו תוכל להבחן אפשרות שילובו של הנאשם בתכנית טיפולית.

5.  בטיעוניו לעונש, לאחר שהצדדים הודיעו על הסדר הטיעון אליו הגיעו כמפורט לעיל, טען ב"כ המאשימה כי מתחם הענישה הראוי בנסיבות אלה הוא בין שנתיים וחצי לחמישים חודשי מאסר, והעונש המוסכם עומד בחלקו התחתון של הרף.

טען כי הנאשם בן 24, ללא הרשעות קודמות, חולה במחלת נפש ובעל עבר של שימוש בסמים מגיל צעיר ומספר אשפוזים פסיכיאטריים.